לאורך השנים היתה לי הזכות לעבוד ולהתפתח בתחומים שעניינו אותי, שכולם קשורים אלינו, בני האדם, מה מניע אותנו, ממש אנחנו חוששים ולאן אנחנו פונים. לאחר שסיימתי את לימודי התואר השני כפסיכולוגית קלינית, פניתי לתשוקה שניה שלי, תקשורת וטלביזיה.
היה לי העונג והכבוד לערוך ולעבוד בתכניות מובילות כמו "ארץ נהדרת" בעונתה הראשונה, ומשם התפתחתי עד לתפקיד של סמנכ"ל התכניות של ערוץ עשר. שם נהנתי מפיצוח והתווית דרך לספר סיפור במה שהמציא מחדש את ז'אנר הריאליטי- "הישרדות", היפה והחנון", "לעוף על המליון" , שלל סדרות דרמה מרגשות ופרויקטים דוקומנטריים. בשלהי התקופה הזו, חזרתי לכור מחצבתי, והשלמתי דוקטורט מחקרי, שעסק בצרכים רגשיים וביטויים בפייסבוק. מה שהנחה אותי בדוקטורט הוא הרצון להבין את כוחה של הרשת החברתית, ההכרה בכך שאנחנו זקוקים לה ומשתנים תוך כדי שימוש בה ובכלל בעידן של התפתחות דיגיטלית מואצת. דרך המחקר התבוננתי גם בעוצמת השינוי שהחברה האנושית עוברת עם ההתפתחות המואצת של חידושים טכנולוגיים. כך נענתי להזמנתו של גיא זהר להגיש פינה שבועית ב"היום שהיה", שעניינה חידושים טכנולוגיים והשפעתם על עתידנו.
דרך העבודה על הפינה והתגובות לה הבנתי שקיים צמא אדיר להבנה וידע בציבור, וכי גם חומרים לכאורה טכנולוגיים, מדעיים ותרבותיים הם קלים להבנה ברגע שהם מונגשים באופן בהיר, מסקרן ושוטף, ובזה אני מתרכזת.
עולם ההרצאות והעבודה הפרונטלית מול קהל מאזינים ליוו אותי לאורך השנים. אם כשעסקתי באבחון והובלת תהליכיים, אם כשלימדתי באוניברסיטת תל אביב ואם כשניהלתי את האקדמיה לפורמטים.
בהרצאותיי, לצד הענין והצורך לתת לקהל חוויה מעשירה, חשוב לי שבאמצעות הנגיעה בתחומים של חידושים, המצאות, טכנולוגיה והעתיד נבוא במגע עם שאלות יסוד עלינו – מה מפעיל אותנו? למה אנחנו נמשכים? לאן אנחנו הולכים? ממה אנחנו חוששים ומה אנחנו מחפשים. כך כל הרצאה, לצד המצג הפרונטלי, מערבת העלאת שאלות משותפת והשתתפות פעילה.
